שפיכה מוקדמת שכיחה, ויש מה לבדוק.

הבירור מתחיל בתשאול מדויק, כי כאן הפרטים חשובים: מתי זה התחיל, אם זה תמיד היה כך או שהשתנה בשלב מסוים, אם זה קורה בכל מצב או רק בחלק מהם, ואם יש לצידו קושי בזקפה.

אחרי התשאול נערכת בדיקה אורולוגית, ובדיקות דם או בדיקות נוספות רק אם התשאול מצביע על צורך. בודקים את בלוטת התריס, מצבים מקומיים כמו דלקת בערמונית, ותרופות שנלקחות.

הבירור לא יוצא מנקודת הנחה שיש בעיה. ברוב המקרים לא נמצא מצב רפואי, וגם זו תשובה שמאפשרת לבחור את המשך הדרך בשקט, ולא בניחושים.

אם הבירור מצביע על מצב שאפשר לטפל בו, כמו בלוטת התריס או דלקת מקומית, מטפלים בו ישירות. אם יש גם קושי בזקפה, בודקים את שני התסמינים יחד, כי הם משפיעים זה על זה. המסלול נקבע לפי התמונה כולה, החל מאבחון אורולוגי, ובמקרים המתאימים גם טיפול תרופתי בהתאמה אישית.

הרופא מסביר מה כל אפשרות כוללת, וההחלטה נשארת שלך.

כדאי לקבוע שיחה כשמתקיים אחד מאלה:

• זה קורה לאורך זמן ולא רק מדי פעם.
• זה מפריע לך או לבן או בת הזוג, או גורם לך להימנע מקרבה.
• זה התחיל בשלב מסוים, אחרי שנים שבהן זה היה אחרת.
• זה מלווה בקושי בזקפה, בצריבה או בכאב.

השיחה הראשונה בטלפון ללא עלות, והיא דיסקרטית לחלוטין.

כמה דברים קטנים שמקלים, ושימושיים גם לקראת הבירור:

• שיחה פתוחה עם בן או בת הזוג. היא מורידה לחץ, ובדרך כלל משפרת את החוויה לשני הצדדים.
• פעילות גופנית סדירה.
• רישום קצר של מה שהבחנת בו, מתי זה קורה ובאילו מצבים, כדי להביא לשיחה עם הרופא.

אין בהם הבטחה לתוצאה, והם לא מחליפים בדיקה. הם פשוט עוזרים לכל המערכת לעבוד טוב יותר.

האם זה משהו שעובר עם הזמן?

לפעמים כן, בעיקר כשהוא קשור לתקופה. כשזה נמשך, כדאי לבדוק ולא לחכות.

האם זו בעיה רפואית?

ברוב המקרים לא, ואפשר לברר זאת. הבדיקה מוציאה את האפשרויות הרפואיות מהתמונה, וזה לבד כבר מכוון את ההמשך.

אפשר לדבר על זה בדיסקרטיות?

כן. השיחה הראשונה בטלפון והביקור במרפאה מתנהלים בדיסקרטיות מלאה.