ירידה בחשק המיני אצל גברים: סיבות, ומה עושים

החשק המיני לא נעלם בדרך כלל בין לילה. לרוב הוא מתפוגג בהדרגה, עד שיום אחד שמים לב שמשהו השתנה, ולא תמיד מבינים מה. זה מצב נפוץ יותר ממה שמקובל לדבר עליו. אפשר לברר אותו, ובחלק מהמקרים גם לשפר.

מה ההבדל בין ירידה בחשק לבעיית זקפה?

אלה שני עניינים נפרדים שהרבה אנשים מערבבים. ההבחנה חשובה כי היא קובעת לאן מכוונים את הבירור.

הקשר ביניהם הדוק. קושי בזקפה מרגיש כמו כישלון, ומי שחווה כישלון שוב ושוב מאבד לאט את העניין. מנגד, מי שחשקו נמוך מתקשה להגיע לעוררות, וזה נראה כמו בעיית זקפה. לכן הבירור בודק את שניהם. על הצד השני אפשר לקרוא במאמר על סימני אין אונות.

מה נחשב ירידה בחשק ומה תנודה רגילה?

חשק מיני, או ליבידו, משתנה באופן טבעי. עייפות, לחץ בעבודה, חופשה, שינוי בשגרה או תקופה רגשית קשה יכולים להוריד אותו זמנית, וזה נורמלי. אין כמות "נכונה" של חשק, ולכל גבר ולכל זוגיות הקצב שלהם.

מה שכדאי לשים לב אליו הוא שינוי לעומת מה שהיה אצלכם: ירידה שנמשכת חודשים, שמטרידה אתכם או שמשפיעה על הזוגיות. אז כדאי לבדוק מה הסיבה.

מה גורם לירידה בחשק?

אפשר לחשוב על הסיבות בקבוצות. הטבלה נותנת תמונה כללית, והסעיפים שאחריה מפרטים.

הורמונים

טסטוסטרון הוא ההורמון המרכזי של החשק אצל גברים. כשהרמות נמוכות באמת, זה יכול להשפיע על החשק, על האנרגיה ועל מצב הרוח. גם הפרעה בבלוטת התריס או רמה גבוהה של פרולקטין, הורמון שמופרש מבלוטה בבסיס המוח, עלולות להפחית חשק, ולכן בודקים אותן כשיש חשד. כאב ראש חדש או שינוי בראייה לצד ירידה בחשק מצדיקים פנייה מהירה יותר לרופא. שימוש בחומרים אנבוליים לבניית שריר מדכא את הייצור הטבעי של ההורמון ופוגע בחשק.

מצבים רפואיים ותרופות

סוכרת, מחלות לב, לחץ דם גבוה, מחלות כליה וכבד והפרעות שינה, ובראשן דום נשימה, משפיעות על האנרגיה ועל ההורמונים. עודף משקל קשור גם הוא לשינוי הורמונלי.

תרופות הן סיבה שכיחה שמפספסים. חלק מהתרופות נגד דיכאון, חלק מהתרופות ללחץ דם, תרופות לערמונית, תרופות הרגעה ותרופות חזקות לכאב עלולות להפחית חשק. אל תפסיקו תרופה על דעת עצמכם. כדאי לדבר עם הרופא שהמליץ עליה ולבדוק אם יש מינון או חלופה שמתאימים.

מצב נפשי

דיכאון וחרדה הם בין הגורמים השכיחים ביותר לירידה בחשק. כשהראש עמוס בדאגות, אין הרבה מקום לתשוקה. שחיקה בעבודה, לחץ כלכלי, חוסר ביטחון בגוף ותחושת בושה מוסיפים לכך. אם יש ירידה בעניין גם בדברים שהיו נעימים בעבר, ולא רק במין, כדאי לבדוק גם את מצב הרוח.

הזוגיות

קונפליקטים לא פתורים, תקשורת חלשה, שגרה ארוכה או שינוי בקשר אחרי אירוע גדול משפיעים על החשק. לפעמים החשק יורד רק מול בן או בת הזוג ולא באופן כללי, למשל כשיש חשק בהפעלה עצמית ובפנטזיות אבל לא בזוגיות. זה רמז חשוב שאפשר לשים לב אליו גם לבד, והוא מצביע יותר על הקשר עצמו מאשר על הורמונים.

אורח חיים

חוסר תנועה, שינה מועטה, שתייה מרובה, עישון ושימוש בסמים משפיעים על ההורמונים, על כלי הדם ועל מצב הרוח. אצל גברים צעירים אלה לעיתים קרובות חלק מההסבר.

איך משתנה החשק לפי הגיל?

רמת הטסטוסטרון יורדת בהדרגה לאורך החיים, בקצב איטי בדרך כלל. אצל חלק מהגברים הוא מורגש בשנות ה-40 וה-50 ואילך, ואצל אחרים כמעט לא. על התהליך ההדרגתי הזה מפורט במאמר על שינויים בגיל העמידה.

ירידה בחשק קיימת גם אצל גברים צעירים. בגיל הזה הסיבות לרוב נפשיות או קשורות לאורח חיים: לחץ, שינה, עומס וחרדה. אין "גיל נכון" לברר.

בדיקה עצמית: שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

אין כאן ציון או אבחנה. הרשימה נועדה לעזור לסדר את המחשבות לפני שיחה עם בן או בת הזוג או עם הרופא.

• מתי שמתי לב לשינוי, והאם הוא התחיל בהדרגה או אחרי אירוע מסוים?
• האם החשק נמוך בכל מצב, או רק מול בן או בת הזוג?
• האם יש חשק בהפעלה עצמית או בפנטזיות?
• האם יש גם קושי בזקפה, וכיצד נראות זקפות הבוקר?
• האם התחלתי תרופה חדשה או שיניתי מינון בזמן האחרון?
• איך אני ישן, האם אני נוחר או מתעורר עייף?
• איך מצב הרוח שלי, ומה רמת הלחץ?
• האם השתנו המשקל, הפעילות הגופנית, השתייה או העישון?
• איך נראית הקרבה בינינו מחוץ לחדר השינה?

מה כולל הבירור אצל הרופא?

הבירור מתחיל בשיחה, כי היא מספקת את רוב המידע. הרופא ישאל על התפתחות הירידה, על תפקוד הזקפה והשפיכה, על תרופות, על מחלות, על שינה ועל מצב הרוח. לפעמים ישתמש בשאלון קצר.

אחר כך באה בדיקה גופנית, ובדיקות דם ממוקדות. אם בודקים טסטוסטרון, בהתאם להנחיית איגוד האורולוגים האמריקאי (AUA), נדרשות בדיקות חוזרות בשעות הבוקר, ובחינה של התסמינים יחד איתן. מוסיפים בדיקות אחרות לפי הצורך, כמו סוכר, בלוטת התריס ופרולקטין. אם יש חשד לדיכאון, חרדה או קושי זוגי, בודקים גם את זה. רק אחרי שהתמונה ברורה מחליטים על הטיפול. פירוט על תהליך האבחון מופיע בעמוד האבחון.

מה אפשר לעשות? אפשרויות הטיפול

אין טיפול אחד לירידה בחשק, כי אין סיבה אחת.

• טיפול בגורם הרפואי: איזון סוכרת ולחץ דם, טיפול בדום נשימה, טיפול בבלוטת התריס.
• התאמת תרופות: בשיתוף הרופא שהמליץ עליהן, בלי להפסיק לבד.
• ליווי נפשי ומיני: עם פסיכולוג או מטפל מיני, כשיש חרדה, דיכאון, שחיקה או קושי זוגי. זה חלק מהטיפול ולא תוספת.
• טיפול הורמונלי: רק כשיש חוסר מאושר בבדיקות חוזרות וגם תסמינים מתאימים, ותחת מעקב. הוא לא מתאים למי שמתכנן ילדים בלי התייעצות, כי הוא עלול לפגוע בייצור הזרע. פרטים בעמוד הטיפול ההורמונלי.
• טיפול בתפקוד הזקפה: כשיש גם קושי בזקפה, טיפול בו יכול להחזיר ביטחון, ולפעמים גם משפיע על החשק, אם כי אי אפשר לצפות לכך מראש.

חשוב לדעת שמוצרים שמשווקים כ"מעוררי חשק" או "מעלי טסטוסטרון" ללא פיקוח אינם בדוקים כמו תרופות. לפני נטילה כדאי להתייעץ עם רופא, כי בחלק מהמוצרים האלה נמצאו חומרים שלא הוצהרו.

מה אפשר לעשות בעצמכם?

• תנועה: פעילות סדירה, כולל אימוני כוח, משפרת אנרגיה, הורמונים ומצב רוח.
• שינה: שעות קבועות ושינה מספקת, והפחתת מסכים בערב.
• ניהול לחץ: הליכה, נשימות, כל פעילות שבאמת מורידה עומס.
• הרגלים: הפחתת אלכוהול, הפסקת עישון והימנעות מסמים.
• שיחה: עם בן או בת הזוג. ירידה בחשק נשמעת לפעמים כחוסר עניין אישי, ושיחה מורידה את המתח סביב הנושא. כדאי גם להרחיב את הקרבה מעבר ליחסי מין.

מתי לפנות לבירור?

כשהירידה נמשכת כמה חודשים, כשהיא מלווה בעייפות, בשינוי במצב הרוח או בקושי בזקפה, כשיש מחלה כרונית או תרופה חדשה, או כשהיא מפריעה לכם או לזוגיות. פנו מהר יותר אם יש מחשבות על פגיעה עצמית, כאב ראש חדש עם שינוי בראייה, או כאב בחזה.

למי שרוצה להעמיק: טסטוסטרון נמוך: מה הסימנים ואיך בודקים, שינה, מתח ותפקוד מיני: הקשר שקל לפספס, שפיכה מוקדמת: למה זה קורה ומה אפשר לעשות.

שאלות נפוצות