גיל העמידה אצל גברים: שינויים הורמונליים ומיניים

כשמדברים על גיל העמידה, רוב האנשים חושבים על נשים. אבל גם אצל גברים יש שינויים עם השנים, והם הדרגתיים עד כדי כך שקל לייחס אותם ל"גיל", ל"עייפות" או ל"עומס בעבודה". חלק מהשינויים הם פשוט חלק מההתבגרות, ואחרים שווים בדיקה פשוטה, כדי להבין אם יש מאחוריהם גורם שאפשר לטפל בו.

מה באמת משתנה אצל גברים בגיל העמידה?

טסטוסטרון הוא ההורמון המרכזי אצל גברים. הוא משפיע על מסת שריר, על חוזק העצמות, על פיזור השומן בגוף, על האנרגיה, על מצב הרוח ועל החשק המיני. עם השנים רמתו נוטה לרדת בהדרגה. אצל גברים רבים הירידה מתונה ואינה גורמת לתסמינים, ואצל אחרים היא מורגשת יותר, בעיקר כשנוספים לה עודף משקל, מחלה כרונית, שינה לקויה, מתח ממושך או תרופות מסוימות.

בשפה היומיומית נוהגים לקרוא לזה "אנדרופאוזה" או "מנופאוזה גברית". זה מונח עממי ולא רפואי מדויק, ולפעמים גם שיווקי, והוא יוצר רושם מטעה, כאילו יש שלב חד ומוגדר שכל הגברים עוברים. אין "נקודת מפנה" גברית. יש תהליך איטי שלעיתים כמעט לא מורגש, ויש מצב רפואי מוגדר, חוסר בטסטוסטרון, שאפשר לקבוע רק אחרי בירור.

שינוי נוסף שמתרחש בגיל העמידה אינו קשור להורמונים בכלל: הגוף מתאושש לאט יותר, השינה רגישה יותר, והחיים עמוסים יותר. עבודה תובענית, ילדים, הורים מבוגרים ומשכנתה מייצרים עייפות שאין לה קשר לטסטוסטרון.

מה נחשב התבגרות רגילה ומה שווה בדיקה?

ההבחנה הזו היא העיקר. הטבלה הבאה לא נועדה לאבחן, רק לעזור להחליט אם כדאי לברר.

איך שינה, משקל ומצב רוח קשורים להורמונים?

שלושת התחומים האלה משפיעים זה על זה, והקשר הוא בשני הכיוונים.

שינה

חלק גדול מייצור הטסטוסטרון קשור לשינה, ושינה קצרה או מקוטעת נוטה להפחית אותו. הפרעת שינה נפוצה בגיל העמידה היא דום נשימה בשינה: הפסקות נשימה בלילה, נחירות וישנוניות ביום. היא קשורה לעייפות, לירידה בחשק ולקושי בזקפה, ולכן חשוב לשלול אותה לפני שמייחסים הכול להורמונים.

משקל

רקמת שומן, בעיקר בבטן, משפיעה על איזון ההורמונים, וירידה ברמת הטסטוסטרון מקלה בתורה על צבירת שומן. נוצר מעגל שקשה לשבור. מחקרים על שינויי אורח חיים והפרעות זקפה מצביעים על כך שירידה במשקל ופעילות גופנית סדירה תורמות לתפקוד, ואצל גברים עם עודף משקל הן לעיתים הצעד הראשון והחשוב.

מצב רוח וריכוז

עצבנות, ערפול וחוסר עניין יכולים להתאים לחוסר בטסטוסטרון, אבל גם לדיכאון, לחרדה ולשחיקה. הדיכאון הוא סיבה שכיחה בפני עצמה לירידה בחשק ובתפקוד, ואין לראות בו "בעיה הורמונלית" שמטפלים בה בכדור. כשמצב הרוח הוא הקושי העיקרי, הרופא יבדוק גם אותו.

איך זה משפיע על הזוגיות?

ירידה בחשק או שינוי בזקפה עלולים להתפרש אצל בן או בת הזוג כחוסר משיכה או כחוסר עניין אישי. הגבר, מצידו, מתבייש ונמנע ממגע, וכך המרחק גדל. לרוב השתיקה מזיקה יותר מהשינוי עצמו.

כדאי לדבר על זה בפתיחות ובזמן רגוע, לא בחדר השינה אחרי רגע של אכזבה. אפשר להסביר שיש לשינוי הסבר גופני ושאפשר לבדוק אותו. ובמקביל כדאי לשמור על קרבה שלא תלויה ביחסי מין: מגע, בילוי משותף, שיחה. חיי מין בגיל העמידה ואחריו הם חלק נורמלי מהחיים. הם עשויים להיראות אחרת, ורבים מספרים שהקרבה הרגשית נעשית משמעותית יותר.

איך בודקים אם יש חוסר בטסטוסטרון?

הבירור כולל כמה שלבים:

• שיחה: התסמינים, מתי התחילו, תרופות, שינה, משקל, מתח, מחלות רקע ותפקוד מיני.
• בדיקה גופנית: כולל התרשמות כללית מהגוף ובדיקה אורולוגית.
• בדיקות דם בשעות הבוקר: רמת טסטוסטרון משתנה במהלך היום והיא גבוהה יותר בבוקר. ההנחיה של AUA מדברת על בדיקות חוזרות בשעות הבוקר, כי תוצאה אחת עלולה להטעות. מחלה חריפה, שינה לקויה ואפילו השעה שבה נלקחה הבדיקה משפיעים על התוצאה.
• בדיקות משלימות: לפי הצורך, סוכר, שומנים, בלוטת התריס, ספירת דם ועוד, כדי לבדוק את הסיבות האחרות.

הרופא קורא את התוצאה לצד התסמינים. מספר בודד בלי תסמינים לא מצדיק טיפול, ותסמינים בלי בדיקה לא מאפשרים לדעת מה הסיבה.

מתי טיפול הורמונלי בא בחשבון?

טיפול הורמונלי הוא אחת האפשרויות, ולא ברירת מחדל. על פי ההנחיות, הוא נשקל כשיש חוסר שאושר בבדיקות חוזרות וגם תסמינים שמתאימים לו. בלי חוסר מאושר הוא אינו מומלץ, ו"שיפור הרגשה כללית" אינו הצדקה לבדו.

כמה נקודות חשובות לדעת מראש:

• הטיפול דורש מעקב סדיר ובדיקות דם תקופתיות, והרופא מסביר את הסיכונים והיתרונות לפני שמתחילים.
• הוא עלול לפגוע בייצור הזרע. גבר שמתכנן ילדים צריך לומר זאת לרופא לפני כל החלטה.
• הוא לא מחליף שינוי באורח החיים וטיפול בסיבות אחרות, כמו דום נשימה או דיכאון.
• מוצרים שנמכרים כ"מעלי טסטוסטרון" ללא פיקוח אינם תחליף. לפני נטילת מוצרים שמשווקים לשיפור תפקוד מיני כדאי להתייעץ עם רופא, כי במוצרים בלתי מפוקחים נמצאו לעיתים חומרים פעילים שלא הוצהרו.

מידע נוסף על הטיפול הרפואי מופיע בעמוד הטיפול ההורמונלי, שם אפשר לראות איך מתחילים מבירור.

מה אפשר לעשות בעצמכם?

אלה צעדים שמועילים בכל מקרה, בלי קשר לתוצאת הבדיקה:

• תנועה: פעילות סדירה, כולל אימוני כוח, תומכת באנרגיה, במשקל, במצב הרוח ובתפקוד המיני.
• שינה: שעות קבועות, חדר חשוך ושקט, והפחתת מסכים בערב. נחירות חזקות עם ישנוניות ביום מצדיקות בירור.
• משקל: ירידה הדרגתית אצל מי שיש לו עודף משקל, בלי דיאטות קיצוניות.
• הרגלים: הפחתת אלכוהול והפסקת עישון.
• בדיקות תקופתיות: לחץ דם, סוכר ושומנים. הם משפיעים גם על הלב וגם על התפקוד המיני.
• שיחה: עם בן או בת הזוג, ועם רופא כשצריך.

מתי לפנות?

כדאי לברר כשיש כמה מהתסמינים כבר כמה חודשים, כשהם פוגעים בעבודה, בזוגיות או במצב הרוח, וכשיש קושי חוזר בזקפה או ירידה בחשק. וכדאי לפנות גם אם התסמינים התחילו אחרי שהתחלתם תרופה חדשה.

יש מצבים שאינם מחכים: כאב בחזה, קוצר נשימה, ירידה פתאומית ובולטת בכוחות, מחשבות על פגיעה עצמית, דם בשתן או בזרע, או גוש באשך. במצבים כאלה פונים לרופא או למיון בהקדם.

למי שרוצה להעמיק: טסטוסטרון נמוך: מה הסימנים ואיך בודקים.

שאלות נפוצות